למה הפסקתי להאמין רק לטבלאות אקסל (ואיך קערת יוגורט אחת שינתה הכל)
- Ofir Tournesol
- 9 בפבר׳
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 9 בפבר׳
השקעות נדל"ן באתונה הפכו בשנים האחרונות למספרים קרים. תשואות, אחוזים, עלויות שיפוץ ומס רכישה. אבל אני רוצה להגיד לכם משהו שאולי לא תשמעו מיועצים אחרים: טבלאות אקסל לא יודעות להרגיש ריח של קפה טרי בבוקר.
אני מאמין שנדל"ן הוא קודם כל אנושיות. כשאני ניגש לבחון נכס עבורכם, אני לא שואל רק "מה המטראז'?", אני שואל את עצמי: נעים לי פה?
התחושה שמצאה לי את הבית שלי אני זוכר בדיוק איך מצאתי את הדירה שלי. ישבתי בבית הקפה "הפי היפו" (Hippy Hippo) בקוקאקי, ברחוב אנסטסיו זיני 37. הזמנתי את ה'יוגי בול' הקבוע שלי – קערת יוגורט עם פירות וגרנולה. הסתכלתי מהחלון על הרחוב, על האנשים שעוברים, על הניקיון, על האור שנופל על המדרכה.
באותו רגע אמרתי לעצמי: "כאן אני רוצה לחיות". בתחושה הזאת. פה נעים לי. אם לי נעים כאן, בטוח שגם לאחרים יהיה נעים.
היום, בכל בוקר, אני עדיין שותה שם את הקפה שלי. אני לא רק "מומחה נדל"ן", אני שכן. אני מרגיש את השטח דרך הרגליים, לא דרך המקלדת.
המצפן שלי הוא הנוחות שלכם הפילוסופיה שלי פשוטה: אם לי יהיה נעים לגור פה, בטוח שגם לאחרים יהיה נעים. כשאנחנו מחפשים דירה להשקעה, אני בודק בשבילכם את הדברים הקטנים שקובעים אם שוכר יישאר בנכס שנים או יעזוב אחרי חודשיים:
האם הרחוב נקי ומזמין?
מה הריח בחדר המדרגות כשנכנסים לבניין?
האם יש בית קפה שכונתי איכותי במרחק הליכה שבו אפשר להתחיל את היום בחיוך?
אנשים מחפשים תחושות נעימות ברחוב. הם רוצים להרגיש בבית עוד לפני שהם פתחו את הדלת. בתוך עולם של חישובים קרים, אני מכניס רגש ואנושיות – כי בסוף, אנחנו קונים בית, לא רק נכס.


תגובות